עובדיה נ' בנק מזרחי-טפחות סניף ריב"ל - פסקדין

פסק דין

בפניי ערעור שהגיש המערער על החלטת כב' הרשם משה כהן מיום 6.6.10, לפיה נדחתה בקשת המערער – הנתבע, כי ההפקדה בסך 25,000 ₪, אשר הוטלה עליו על פי החלטת הרשם מיום 4.3.10, כתנאי לביטול פסק הדין שניתן כנגדו במעמד צד אחד, תופקד מתוך הכספים אשר עוקלו לטענתו על ידי המשיב – התובע, מכוחו של פסק הדין , במסגרת הליכי הוצל"פ. (ת.א. 166545-09).

בהחלטתו נשוא הערעור קבע הרשם:

"לא ניתן לבצע את ההפקדה מכספים מעוקלים שעוקלו מכוחו של פסק דין שאותו מבקשים לבטל, בעת שהוא היה בתוקף ועל פי זכות שקנויה לתובע לעקל את הכספים. אין בהסדר שאליו הגיעו הצדדים אפשרות לביצוע ההפקדה באמצעות כספים שבידי צד ג', לכן הבקשה נדחית".

בהתאם להחלטתי מיום 5.9.10, הוגשו עיקרי טיעון וסיכום טענות בכתב מטעם הצדדים.

הרקע לדברים, כפי שהינו עולה מהמסמכים שבפניי, הינו כדלקמן:

ביום 10.5.09, הוגשה על ידי המשיב תביעה כספית בסך 57,500 ₪, בהליך של סדר דין מקוצר, כנגד המערער, על בסיס כתב ערבות עליו חתם המערער כערב לטובת המשיב. (ת.א. 166545/09).

כנגד המערער ניתן פסק דין בהעדר הגנה, בתביעת המשיב, אשר לביצועו נפתח על ידי המשיב תיק הוצאה לפועל.

ביום 31.1.10, הוגשה על ידי המבקש בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה, וכן בקשה לעיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ.

בהחלטתו מיום 31.1.10, התנה הרשם עיכוב ההליכים בהפקדת סך של 1,500 ₪ בקופת בית המשפט.

ביום 4.3.10, התקיים בפני הרשם דיון בבקשת המערער לביטול פסק הדין במעמד צד אחד, במהלכו נחקר המערער על תצהירו שהוגש בתמיכה לבקשה.

בתום חקירת המערער על תצהירו, הודיעו ב"כ הצדדים לפרוטוקול, כדלקמן:

"הגענו להסכמה ולפיה פסק הדין שניתן בתיק זה נגד הנתבע יבוטל בכפוף להפקדת סך של 25,000 ₪ בקופת בית המשפט תוך 21 ימים מהיום. במידה והסכום יופקד יהא על הנתבע להגיש בקשת רשות להגן בתוך30 ימים מהיום. במידה והנתבע לא יפקיד את הפקדון האמור לעיל כי אז פסק הדין יישאר על כנו והבקשה לביטולו תדחה והליכי ההוצאה לפועל יעוכבו נגד הנתבע למשך 6 חודשים מהיום וזאת ללא צורך במצב החלטה נוספת. אנו מבקשים לתת להסכמה זו תוקף של החלטה ללא צו להוצאות".

בהתאם להחלטת הרשם, ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים.

כפי טענת המערער, רק לאחר הדיון , ובטרם הפקיד הסך של 25,000 ₪, בקופת בית המשפט, התברר לו כי המשיב הטיל על עיקול על כספים השייכים לו והמוחזקים אצל מגדל חברה לביטוח, העולים כדי סך של 80,382.32 ₪.

לפיכך עתר המערער בפני הרשם בבקשה להורות כי ההפקדה , כפי שהוסכמה במסגרת ההסדר הדיוני, תבוצע מתוך סך הכספים המעוקלים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי כי דינו של הערעור להידחות.

ראשית אציין כי הנני מקבל טענת המשיב כי הערעור הוגש על ידי המערער באיחור, מבלי שהוגשה על ידו בקשה להארכת מועד, וכן מבלי שפורטו על ידו טעמים מיוחדים לאיחור.

תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), קובעת כי המועד להגשת ערעור על החלטת רשם הינו 20 ימים מיום מתן ההחלטה. החלטת הרשם נשוא הערעור שבפניי, ניתנה ביום 6.6.10, בעוד ערעורו של המערער הוגש רק ביום 2.9.10.

המשיב טוען במסגרת עיקרי הטיעון שהגיש, כי מהחלטת הרשם, אשר צורפה על ידי המערער כנספח 1 לערעור, עולה כי זו הומצאה למערער באמצעות הפקס, כבר ביום 7.6.10. מנגד, במסגרת כתבי טענותיו, נמנע המערער מלציין המועד בו הומצאה לו ו/או הובאה לידיעתו החלטת הרשם נשוא הערעור.